פרויקט סמינריון איכותני בתחום אסלאם
קטגוריה: כתיבה מדעית, תקציב: עד ₪ 5,000
סמינריון איכותני – תואר שני –
שם הקורס: הגות המערב והאסלאם
נושא העבודה: תפיסת קרדאווי על התקפת 9.11.01
מושגים להגדרה:
1. מהי המתקפה של 11.9?
2. קרדוואי – מי זה – ספרות כללי, ספרות כללית על קרדוואי.
3. ג'האד סלפי- מה כתב קרדוואי בהקשר של היחס שלו לג'האד הסלפי.
4שאלת המחקר: מהי תגובתו של אלקרדוואי למבצעי התקיפה של 9.11
היפוטזה: התנגד למתקפה. יש להסביר מדוע .
איסוף חומרים: הצהרות של אלקרדוואי: נאומים פסקי הלכה, נאומים, ספרים לאחר 2001, ישנם לפחות 5 ספרים, אתר האינטרנט שלו, פסקי הלכה, ראיות, מדעי החברה.
מחקר איכותי – "אני בקשתי את תפיסותיו של אלקרדוואי המקורות האלו ."
"על פי המקורות שקראתי ניתן להבין ש…."
הנושא חייב להיות מעניין אותנו, רלוונטי לקורס, ומתייחס באופן ברור לקורס, ופרקטי.
לאחר מכן, אני מברר שאני יודע בדיוק מה זה אומר – אם בחרתי אסלאמיזם – שאני יודע בדיוק מה זה.
שאלת המחקר – חייבת להיות פשוטה, שניתן לענות עליה.
אח"כ מגיעים להיפותזה – לבחור
אני צריך לקרוא מה אמר אותו הוגה ספציפי ואת המחקרים שנעשו על נושא זה. לא צריך לקרוא את כל המחקרים, אלא את הגדולים והחשובים שבהם.
כשבחרתי את הספרים, אני בוחר רק את הפרקים הרלוונטיים עבורי.
העבודה חייבת להתמקד בדבר אחד: לענות על שאלת המחקר, לא להראות שכתבתי הרבה או שקראתי הרבה. להוכיח או להוכיח את ההיפותזה שלי.
סביר לכתוב שלושה פרקים, מבוא לפני וסיכום בסוף.
הפרק הראשון חייב להיות רקע – רקע היסטורי.
אם לדוג' על חסן אלבנא – מי הוא היה, האזור שבו הוא חי, אבל דברים רלוונטיים בחייו לשאלת המחקר שלי. להראות שאני יודע לאן אני הולך.
הפרק השני והשלישי – הליבה של הדיון שלי, התשובה לשאלת המחקר.
שלוש אופציות:
א. כרונולוגית –
ב. תימטי – פרק אחד ידבר על אלבנא והנושא של יציאת נשים לעבודה, ויציאת נשים להשכלה
ג. דיאלקטי
תמיד לוודא שהקורא מבין לאן אני מוביל אותו, לא לגרום לו "לאבד" אותי.
מבוא כולל – להסביר בפסקה הראשונה בבירור מהו הנושא, מהי שאלת המחקר.
הפסקה השנייה – את התזה העיקרית של המחקר.
הפסקה השלישית – מה המתודה שלי
הפסקה הרביעית – להסביר את המבנה : הפרק הראשון יעסוק בכך וכך, הפרק השני בכך וכך וכו'
סיכום – להזכיר את מה שחקרנו ומה גילינו
אפשר לכלול גם דעה אישית משלי אם היא מתבססת על משהו הגיוני.
מאוד חשוב להשתמש בכללי כתיבה הגיוניים.
לעשות הגהה ולתת למישהו אחר לעבור על זה.
אסטרטגיה אחרת: לקרוא את זה בקול.
להיות זהיר במילים שבוחרים. אי אפשר לומר לדוג': "רוב רובם של …מאמינים בכך וכך" מבלי לציין מספרים.
כנ"ל עם: "יותר ויותר", "טוב", "רע" וכו'.
בעיות נוספות: "המוערך", "המשפיע", "בעל שם עולמי".
לבחור שיטת סימוכין אחת. המטרה היא לאפשר לקורא למצוא את המקום.
** יש להשתמש במקורות בערבית